קושיה של חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול

 

איפה עשיתם את הסדר לפני שנה? שנתיים, חמש? את חג הפסח הזה נזכור לעוד זמן רב. אנו עומדים להעביר אותו בביתנו עם המשפחה המצומצמת של כל אחת וכל אחד מאיתנו. בבתים רבים בישראל זוהי סיטואציה כמעט ביזארית. אם היו מספרים לנו על כך לפני חודש או חודשיים לא היינו מאמינים. והנה החיים מזמנים לנו הפתעות בשפע ומאלצים אותנו לשאול שאלות ולהתבונן. הפרשנות לסיפור ההגדה "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול" יכולה לשפוך אור על התבוננות שכזו. ארבעת הבנים אינם רק ארבעה טיפוסים של ילדים או של אנשים, אלא הם ארבעה מצבים או תכונות שקיימים בכל אחד מאיתנו בהזדמנויות שונות, במצבים שונים ובתקופות שונות. אז מיהם ארבעת הבנים (או הבנות)?

חכם – חוכמתו אינה טמונה דווקא ביכולת לספק תשובות לכל שאלה אלא דווקא להיפך, לשאול שאלות טובות, סקרניות וחקרניות על עצמו ועל העולם שסביבו. כשהוא שואל את הוריו (או את גוגל או כל אחד אחר) הוא מבין שאין תשובה חד מימדית לתהיות שלו. יותר מזה. הוא אינו שופט או מזלזל במי שמנסה לספק לו תשובות אלא מנסה להעמיק ולמצוא את ההסברים המיוחדים והמתאימים עבורו, כאלו שיניחו את דעתו. הוא מודע לכך שלא תמיד תשובות כאלו בנמצא ויודע שעליו להיות פרואקטיבי כדי להמשיך לחקור, לבדוק ולאזן בין דעות והשקפות עולם שונות. בהערת אגב שאלות מסוג זה נפוצות בעולם האימון האישי שכן הן מאפשרות למתאמן לדייק את עולם הערכים והעקרונות שלו, ובכך ליצור תכנית פעולה אשר מותאמת לערכים ועקרונות אלו.

רשע – תפיסת העולם של הרשע היא בראש ובראשונה צינית ואפילו לגלגנית. הוא אמנם שואל את הוריו, חבריו ומכריו שאלות, אך אי הידיעה שלהם נתפסת בעיניו כְּבּוֹרוּת. פעמים רבות השאלות שלו לא נועדו לקבלת מענה, אלא במידה רבה מטרתן היא להביך את הנשאל ולחשוף אותו במערומיו או לחילופין להוכיח את צדקת טענתו של השואל. שוו בנפשכם סטודנט אשר "מתקיל" את המרצה באולם מלא סטודנטים בשאלה אשר ברור לאותו סטודנט שהמרצה לא יוכל להשיב עליה. עם זאת כדאי, כך אני חושב, להדגיש שאף על פי כן ולמרות הכל הוא ניחן באינטליגנציה ובביקורתיות ואלה תכונות שתוכלנה לשמש אותו גם בצורות אחרות.

תם – בניגוד למה שנהוג לחשוב התם איננו נאיבי או טיפש. הוא בעל תפיסת עולם מאורגנת אם כי אולי פשטנית לעיתים. הוא הסתגל לתפיסת המציאות הזו והיא משרתת ברוב המקרים אותו ואת מטרותיו. הוא פרקטי ופונקציונלי. יודע היכן לקנות בזול וכיצד לנהוג בטקט עם הסובבים אותו. יש לו פרדיגמה מסוימת, הוא חי בתוכה ולרוב הוא לא מנסה לאתגר אותה. בימי משבר התם יכול להסתגל למצב אך יכול להיות שמבפנים הוא יאלץ לשלם על כך מחיר נפשי כבד.

וזה שאינו יודע לשאול – הוא אינו שואל לא מכיוון שהוא כבר יודע את כל התשובות אלא מתוך איזו אדישות או חוסר איכפתיות כלפי המצב, כלפי האחר ואולי אפילו כלפי עצמו. האדישות יכולה לעיתים להיתפס כהתנשאות ובכך יש דימיון מסוים בינו לבין הרשע, אך מצד שני יכולה לעזור לו להרחיק את עצמו ממצבים קשים מבחינת "לא לקחת ללב", ובכך יש יתרון מסוים.

מה ישאלו הבנים בימי קורונה:

החכם יוכל לשאול: "כיצד מדיניות ממשלתית יכולה להשפיע על התפשטות המגפה? או "כיצד הנפש, הגוף והשכל שלי מושפעים מהנגיף?"

הרשע: "מדוע מערכת הבריאות לא עושה דבר כדי לפתור את המשבר?" או "מי מרוויח מהקורונה?"

התם: "צריך לצאת עם מסכות? איזו מסכה היא הטובה ביותר? הפעלות לגילאי 4-6?"

וזה שאינו יודע לשאול. ובכן לזה אין ממש שאלות על המצב. הוא ממשיך כנראה בשגרת יומו ומחכה לשוך הסערה.

מה שראוי לזכור הוא שבכל אחד מאיתנו קיים כל אחד מהטיפוסים במינון כזה או אחר. אף אחד מהם איננו רע או טוב במיוחד. כל אחד מהם זוקף את ראשו לעיתים, אך גם מרכין אותו. כדאי שנדע לזהות אם אחת מהפרסונות הללו משתלטת עלינו ולהציב אל מולה כוחות מאזנים אחרים.

***הכתוב כאן מבוסס על דברים שלמדתי לפני שנים רבות במכון בינ"ה***

CONTACT  ADI LEVENKO

T: +972-52-8799382

E: adilevenko@gmail.com

  • Facebook

עדי לבנקו

מאמן קשב וריכוז ומאמן אישי.

מומחה לאסטרטגיות למידה.

מנחה סדנאות לתלמידים, מורים, הורים וסטודנטים.

החוחית 47, ראשון לציון

המייסדים 31, כפר-סבא

© 2018 by Adi Levenko.
Proudly created with Wix.com